#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. למה לראשונים נעשה להם ניסים ולאחרונים לא?	"הם מסרו נפשן על קדושת ה', ואחרונים לא מסרו.<p dir=""rtl"">מצאנו שהם מסרו כרב אדא בר אהבה שקרע הכרבלתא של אשה שחשב שהיא יהודיה, וכשהתברר שהיא כותית שילם לה. [וכן מצאנו שרב גידל ישב בבית הטבילה ללמד את הנשים כיצד לטבול, ור' יוחנן שיראו אותו ויהיה להם בנים יפים כמותו, ולא חשש לעין הרע, ע&quot;ש].</p>"	ברכות כ.		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: א האם נשים חייבות בק&quot;ש, תפילין, תפילה, מזוזה, ברכת המזון, קידוש היום, ומאי קמ&quot;ל?	ק&quot;ש - פטורות, דמצות עשה שהזמן גרמא, וס&quot;ד שיתחייבו שיש בזה מלכות שמים קמ&quot;ל.</p><p dir='rtl'>תפילין - דס&quot;ד דהוקש למזוזה קמ&quot;ל (והתבאר בקידושין שלת&quot;ת הוקש בשני מקומות).</p><p dir='rtl'>תפילה - חייבות, [אף דכתיב &quot;ערב ובוקר וצהרים&quot; קמ&quot;ל] דרחמי נינהו (י&quot;מ שתפילה גם לזכרים זה רק מדרבנן וי&quot;א מדאורייתא).</p><p dir='rtl'>מזוזה - חייבות, וקמ&quot;ל אף שהוקש לת&quot;ת (דכתיב &quot;למען ירבון ימיכם&quot; ונשים גם צריכות חיים).</p><p dir='rtl'>ברכת המזון - חייבות, וספק אי מדאורייתא או מדרבנן, [קמ&quot;ל אף דכתיב &quot;בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע&quot;]</p><p dir='rtl'>קידוש היום - חייבות, לאביי מדרבנן, ונדחה. לרבא מדאורייתא, שהוקש זכירה לשמירה.	ברכות כ:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ: ב האם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן, ולמאי נפק&quot;מ?<p dir=""rtl"">(למה שלא תהיינה חייבות מדאורייתא?)</p>"	"לא נפשט. ונפק&quot;מ להוציא את הרבים ידי חובתן, ומכל מקום אם הזכרים לא אכלו כדי שביעה, יכולות להוציאם, אבל אמרו חכמים תבא מארה למי שאשתו ובניו מוציאים אותו.<p dir=""rtl"">(הטעם שיהיה דרבנן, לרש&quot;י שלא יכולות להזכיר 'על הארץ הטובה' שאין להם חלק בארץ, לתוס' שאינן יכולות לומר 'ברית ותורה'.)</p>"	ברכות כ:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: ג אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע כתוב בתורתך &quot;אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד&quot; והלא אתה נושא פנים לישראל דכתיב &quot;ישא ה' פניו אליך&quot;?	"מפני שהם גם מדקדקים אף שהקב&quot;ה חיייב ברכת המזון רק בכדי שביעה, הם מדקדקים עד כזית ועד כביצה.<p dir=""rtl"">(בנדה ע: ר' יהושע בן חנניא ענה לאנשי אלכסנדריא שכאן קודם גזר דין וכאן לאחר גזר דין).</p>"	ברכות כ:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: ד בעל קרי מה דינו לגבי ק&quot;ש וברכותיה, תפילה, ברכת המזון לפניה ולאחריה? (הרהור האם הוא כדיבור?)	"תנא דמתניתין סובר שבפה אינו אומר כלום. ק&quot;ש וברכת המזון לאחריה שהם דאורייתא מהרהר, ברכות ותפילה שהם דרבנן אינו מהרהר. הטעם שמהרהר בדאורייתא, לרבינא הרהור כדבור ויצא ידי חובה {ואפ' הכי לא נאסר לבעל קרי אלא כבמתן תורה שמוציא בשפתיו}, ולרב חסדא אינו כדבור, ובדאורייתא אמרו להרהר שלא יהו כל העולם עוסקין בו והוא יושב ואינו עוסק בדבר שהם עוסקים.<p dir=""rtl"">[ר&quot;מ סובר שק&quot;ש וברהמ&quot;ז אומר בפה, וברכות ק&quot;ש וברכת המזון לפניה, מהרהר. (וי&quot;מ דס&quot;ל כתנא דמתניתין)]</p><p dir=""rtl"">ר' יהודה סובר שאף בברכות יכול להוציא בפה, שזה כהלכות ד&quot;א שמתיר לומר בפה.</p><p dir=""rtl"">(דעת תנא דמתנינין כתבתי כגרסא שלפנינו, ורבו כאן הגרסאות, ולהגר&quot;א תפילה אינו מהרהר כלל שאין בזה מלכות שמים, ברכות שיש בהם מלכות שמים מהרהר, ק&quot;ש וברכת המזון לאחריה שהם דאורייתא מוציא בפיו, והיינו ר&quot;מ.) </p>"	ברכות כ:		ג' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: ה האם הרהור כדבור או לא?	רבינא אמר כדבור, ורב חסדא אמר לאו כדבור.	ברכות כ:		ג' פרק
